החלטה בתיק בש"א 31010/06

1.         בפני בקשה למתן צו ביניים לעיכוב ביצוע של צו הסגירה שהוצא ובוצע ע"י המשיבות כנגד המבקשת. זאת במסגרת עתירה בה מבוקש לעכב את מימוש צו הסגירה של עסק של פאב/מסעדה ברחוב אלנבי 46 ת"א (להלן: "העסק").

            עפ"י האמור בעתירה צו הסגירה כנגד העסק - הוצא בשנת 2001 ובשנת 2002 ו-2003 קיבל תוקף לאכיפה נגד אדם בשם אחאי עומרי (להלן: "עומרי").

            לטענת המבקשת, היא שכרה את המקום בתאריך 1/4/04 כולל הציוד המוכן למסעדה-פאב מבעלי המקום כעולה מהסכם השכירות (נספח ב' לעתירה), וכאשר שכרה את המקום נאמר לה ברישוי העסקים בעיריה שלמקום יש היתר זמני והיא רשאית לפעול כדין.

            לטענת המבקשת, בתקופת ההיתר הזמני, לאחר שתוקפו הסתיים והוארך פעמיים, נמסר למבקשת שבפעם הבאה תקבל רשיון עסק קבוע ל-5 שנים כשאח"כ נאמר לה שעליה להגיש בקשה חדשה שכן ההיתר היה על שמו של עומרי וכך עשתה.

            לטענת המבקשת, היא לא ידעה על צו הסגירה, שלא הוצא כנגדה אלא נגד עומרי, שאין לה קשר עמו, ולכן צו הסגירה אינו תקף עבורה ואינו מתייחס למקום אלא לשם הספציפי של עומרי.

            לטענת המבקשת, סגירת המקום תגרום לה לנזק בלתי הפיך.

            לטענת המשיבות, בתאריך 18/9/00 הוגש ע"י מדינת ישראל כנגד עומרי כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רשיון ובסמוך לכך הוגש כת"א נוסף ע"י משטרת ישראל בגין ניהול עסק ללא רישיון ואחר שהודה ניתן ביום 13/6/01 צו להפסקת העיסוק בעסק שייכנס לתוקף בתום 12 חודשים ממתן גזה"ד (נספח ב' לתשובה) כשגם בחלוף המועד לא היה בידי עומרי רשיון עסק כדין ואף לא היתר זמני.     

            לטענת המשיבות, בעקבות אי קיום צו הסגירה ע"י עומרי, פנו המשיבות לביהמ"ש לעניינים מקומיים וביום 11/9/03 הגיעו להסכמה לגבי הפסקת העיסוק בעסק ואי ניהול עסק הטעון רישיון או היתר זמני כדין בחצרים נשוא האישום ואי העברה לאחר של הבעלות או החזקה בעסק בלא שקיים היתר זמני או רישיון כדין (נספח ד' לתשובה).

בסופו של דבר, הותלה התיק הנ"ל עקב אשפוזו של עומרי.

בעקבות ביקורת ב-31/3/05 נמצא כי במקום התחלפו הבעלים ומי שהציג עצמו כבעלים בעסק היה מר סימנטוב מיכאל ( להלן: "סימנטוב") כשמי שהיה במקום כשהגיע המפקח היה מר משה מילט (להלן: "מילט) העומד מאחורי המבקשת/העותרת, שאמר למפקח שהוא נמצא רק בתור יועץ לסימנטוב.

לטענת המשיבות, הוגש כת"א כנגד סימנטוב בגין ניהול עסק ללא רישיון שעפ"י הרישומים שימש כמנהל "בית הבירה", כשמכתב הדרישה לסגירת העסק נמסר למר מילט שדיווח שמר סימנטוב עזב מזמן, ולאחר שמר סימנטוב לא אותר הותלה כת"הא נגדו.

לטענת המשיבות, בתאריך 29/3/06 נדחתה בקשתו של מר מילט לביטול צו הסגירה, וכן נדחו בקשות נוספות שלו.

לטענת המשיבות, המבקשת באה בידיים לא נקיות לביהמ"ש כשמי שעומד מאחורי הבקשות ו"מושך בחוטים" הינו מר משה מילט, תוך מודעות למצב הרישוי של העסק, כך שלא מדובר בצו סגירה שהפתיע את המבקשת, מה גם שצו הסגירה הוא כלפי כולי עלמא וכנגד אותו סוג של עסק והעסק המשיך לפעול למרות צו הסגירה באותה המתכונת ואפילו תחת אותו שם עסק גם כשהוחלפו הבעלים, כשהיתר זמני אם ניתן מתלה את צו הסגירה רק לתקופה בה ניתן ההיתר הזמני ולא מפקיע את תוקפו של צו הסגירה.

2.         לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות החלטתי לדחות את הבקשה למתן צו ביניים וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א.         הלכה פסוקה הינה כי אין לעקוף צווים שניתנו בהליך פלילי בדרך של הגשת עתירה מינהלית כשהפעלת עסק ללא רשיון כדין, תוך הפרת צווי סגירה שניתנו לגבי העסק בהליך פלילי, ונסיון לעקוף צווים כאלו בעזרת הליכים אזרחיים מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, שאין להתירו.

כך נפסק ב:

ע"א 1025/01 ש.א.י מועדונים בע"מ נ' הרשות לאיכות הסביבה, תקדין עליון 2001 (1) 847,

בר"ם 3436/01 שותפות פאב אמזונס ואח' נ' עירית ת"א-יפו, תקדין עליון 2001(2) 868,

בר"ם 6085/03 אביוב נ' ועדת הערר מחוזית, תקדין עליון 2003 (3) 1562,